גז"ד למורשע בהתפרצות ושוד בנסיבות מחמירות של בן מעסיקו לעבודה ושל ביתו

1.         ביום 22.10.08 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, אשר ייחס לו שתי עבירות - שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב)  רישא + מציעא + סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין") והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.

            תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום; לאחר שמיעתם של שלושה עדי תביעה, שכולם שוטרים, חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום והורשע על סמך הודאתו בשתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.         עובר למעשים נשוא כתב האישום, עבד הנאשם כפועל בבית קליה בבעלותו של עלי מוגרבי (להלן: " עלי"), אשר נמצא בכפר ריינה, ובמסגרת העבודה, הכיר את חאלד אמארה (להלן: " חאלד"), שעבד אף הוא כפועל בבית הקליה; עלי נותר חייב לנאשם כ- 1,500 ש"ח עבור עבודתו בבית הקליה.

            בתאריך 30.6.07 שעה 10:30 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשם וחאלד לביתו של עלי, הנמצא בכפר ריינה (להלן: " הבית"). אותה עת, נכח בבית בנו של עלי, מוחמד מוגרבי (להלן: " המתלונן"), שהיה כבן 18 שנה. הנאשם וחאלד שברו את שער הברזל הנמצא בכניסת הבית והתפרצו לבית במטרה לבצע גניבה. המתלונן ירד מן הקומה השניה והבחין בנאשם ובחאלד בתוך הבית. הנאשם וחאלד תפסו את המתלונן בידיו ודחפו אותו לתוך הסלון בבית; חאלד ריסס את המתלונן בפניו בחומר אשר גרם למתלונן לכאבים ולצריבה בעיניו ובפניו; הנאשם וחאלד השכיבו את המתלונן על בטנו על הספה בסלון והנאשם קשר את ידיו של המתלונן מאחורי גבו באמצעות אזיקון מפלסטיק ושם על פיו סרט דביק. במקביל, התיז חאלד מספר פעמים חומר על פניו של המתלונן, אשר גרם לו לכאבים ולצריבה בעיניו ובפניו. המתלונן ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אך ללא הועיל.

            בהמשך, הורה הנאשם לחאלד לחתוך את כבלי הטלפון בבית וחאלד עשה כדבריו. בשלב זה, נטל הנאשם כיסא פלסטיק, הושיב עליו את המתלונן וקשר את רגליו באמצעות כבל חשמל וקשר את גופו לכיסא באמצעות כבל חשמלי נוסף ומגבת ואף כיסה את עיניו באמצעות מפת שולחן. בשלב כלשהו, איים הנאשם על המתלונן באומרו, כי מחוץ לבית ישנם אנשים חמושים ואם ינסה המתלונן לעשות דבר מה, יירו בו.

            בהמשך, עלו הנאשם וחאלד לקומה השנייה בבית, ונטלו מחדר השינה של עלי ואשתו, תכשיטים בשווי 10,000 ש"ח, כסף מזומן בשווי של 5,000 ש"ח ו- 5,000$ וכן שלושה מכשירי טלפון נייד.

            כתוצאה ממעשיהם של הנאשם וחאלד, נגרמו למתלונן סימני חבלה מתחת לעינו הימנית, אדמומיות על זרועותיו, בכפות ידיו ובגבו.

3.         שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט אודות הנאשם, שהתייחס לנסיבותיו האישיות ולהתייחסותו לעבירות בהן הורשע.

            מתוכן התסקיר עולה, כי מדובר בנאשם בן 26 (יליד 1982), יליד כווית, רווק, בן למשפחה תושבת ג'נין. עד למעצרו עבד במשך מספר שנים בעסק זעיר בבעלותו בג'נין, הסגור מאז מעצרו. הנאשם ומשפחתו התגוררו בכווית עד לשנת 1993, אז נאלצו לעבור לירדן ובשנת 2000 עברו להתגורר בג'נין. משפחתו של הנאשם מונה כיום 6 נפשות: אם אלמנה, סובלת מבעיות בריאותיות, וחמישה ילדים בגילאי 11 עד 30 שנים. אביו נפטר בשנת 1995 בגיל 45 בשל בעיות לב, ארוע שנחווה כפתאומי ומשברי עבור המשפחה. הנאשם הינו הרביעי ברצף הלידה. לא דווח לשירות המבחן על מעורבות נוספת לאחד מבני המשפחה בפלילים. הנאשם תאר בפני שירות המבחן את התמודדות משפחתו עם תנאי מחיה קשים, כאשר הוא משתדל לסייע לבני המשפחה בעול הפרנסה. הנאשם עזב את מסגרת הלימודים לאחר 10 שנות לימוד כדי לצאת לחיי העבודה. בשנת 2000 הוא עבד מספר חודשים אצל  עלי בבית קליה בכפר ריינה.

            הנאשם התקשה לקבל אחריות מלאה למיוחס לו בכתב האישום ומסר, כי הוא לקח חלק במעשה השוד בכך, שעזר לחאלד לקשור את המתלונן, אך הוא שלל, כי לקח חלק בנטילת הכסף והרכוש.

קצין המבחן התקשה לקבל תמונה ברורה אודות מניעיו של הנאשם לביצוע העבירות, בשל התייחסותו של הנאשם למיוחס לו בכתב האישום. קצין המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה להתחבר לחלקים בעיתיים בתפקודו ויוצר מינימליזציה לחומרת והשלכות מעשיו.

בהעדר ביטויי מצוקה רגשית, לא בא קצין המבחן בהמלצה טיפולית לגבי הנאשם.

4.         ב"כ המאשימה הגישה את טיעוניה בכתב והוסיפה טיעונים בעל פה. לטיעוניה הכתובים צרפה העתק של כתב האישום, שהוגש נגד חאלד בת.פ. 1089/07 בבית משפט זה, העתק של גזר הדין, שניתן ביום 24.3.08 על ידי כב' השופט האשם ח'טיב, אשר גזר על חאלד 50 חודשי מאסר,מתוכם 26 חודשים לריצוי בפועל ו- 24 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה מסוג פשע, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ש"ח. בנוסף, צרפה ב"כ המאשימה העתק מפסק הדין, של בית המשפט העליון בערעור המדינה על קולת העונש שהושת על חאלד (ע"פ 4100/08), אשר ניתן ביום 30.10.08 על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה, לפיו, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה, החמיר בעונשו של חאלד וגזר עליו מאסר בפועל למשך 40 חודשים, מאסר על תנאי של שנתיים למשך 3 שנים, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

            במהלך טיעוניה הגישה ב"כ המאשימה תמונות של הזירה, שצולמו סמוך לאחר הארוע ותמונות של המתלונן המתארות את פגיעותיו.

            ב"כ המאשימה מבקשת למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת משש שנים, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

            ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה, כי המדובר בעבירות אלימות חמורות, המעידות על תעוזה, נחישות ומסוכנות ממשית. עוד נטען, כי מדובר בארוע חמור ואלים, פרי תכנון מוקדם, בו היה הנאשם הדומיננטי והפעיל מבין השניים.

            לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם שבפנינו היה הרוח החיה והיה לו מניע ברור לפרוץ לבית וליטול משם רכוש וכסף רב, וחלקו בתקיפת המתלונן גדול באופן משמעותי מזה של שותפו.

            ב"כ המאשימה עמדה על ההשלכות החמורות של אותן עבירות, אשר פגעו בפרטיות המתלונן ומשפחתו והסבו להם נזקים ממשיים.

            ב"כ המאשימה מבקשת לתת בכורה לשיקולי הרתעה וגמול, כאשר נסיבותיו האישיות של הנאשם תקבלנה, אם בכלל, משקל נמוך.